ילד בגיל שנתיים עד 6 לא מקשיב. מה עושים?

למה ילד לא מקשיב?

השאלה ששווה לשאול היא לא "למה הוא לא מקשיב לי?" אלא "מה מונע ממנו להקשיב לי עכשיו?". כמה תשובות חוזרות שוב ושוב:

• הוא שקוע. בשיא של משחק או מול מסך, הקול שלך נשמע לו כמו רעש רקע. הוא לא מתעלם. הוא לא שומע.
• ההוראה ארוכה מדי. "תעלה, תשים את התיק ותשטוף ידיים" הם שלושה דברים. ילד קטן הולך לאיבוד אחרי השני.
• קשה לו להפסיק. "בוא לאכול" נשמע לו כמו "תפסיק את מה שאתה אוהב". הקושי הוא בפרידה מהמשחק, לא בהקשבה.
• הוא רעב, עייף או עמוס מהיום. ילד כזה לא יכול לקלוט הוראה, גם פשוטה. קודם אוכל או מנוחה, אחר כך בקשות.
• הוא מחפש אותך. כשיש מעט זמן שהוא רק שלו איתך, התנגדות היא דרך לקבל ממך תשומת לב.

כשמבינים שהוא לא נגדך, אלא מתמודד עם עומס או קושי, קל יותר לגשת אליו ברוגע. משפט אחד לעצמך עוזר ברגע עצמו: "הוא לא עושה לי. הוא מתקשה."

איך מדברים כדי שהוא ישמע?

לא מהמטבח. ניגשים, יורדים לגובה העיניים, יד עדינה על הכתף, ומחכים לקשר עין. רק אז מדברים. משפט אחד, דבר אחד. "נעליים." ורק כשהנעליים על הרגליים, הדבר הבא.

כבר עשר פעמים, וזה לא עובד. למה?

כי אחרי הפעם העשירית, ההערה כבר לא נשמעת. הוא לא לומד ממנה. מה שעוצר אותו בסוף הוא הקול שעולה, ומה שנשאר אחרי זה הוא אמא מתוסכלת, ילד מתוסכל, ושום כלי חדש לפעם הבאה. וכל סיבוב של קריאה, בקשה חוזרת, משא ומתן וטון תקיף מלמד אותו, בלי כוונה, שהבקשה הראשונה לא באמת נחשבת.

ואם ניגשת אליו כמה ערבים וזה עדיין לא עובד, או שאת רוצה לדעת מה אומרים במקום ההערה העשירית, זה בדיוק מה ששואלים את המאמנת של Parently.

מתי פונים לאיש מקצוע?

כשנראה שהוא לא שומע גם בשקט, גם כשקוראים לו בשמו מקרוב, או שהוא לא מגיב לקולות סביבו: בדיקת שמיעה, דרך רופא הילדים. וכשנראה לך שקשה לו להישאר בדבר אחד הרבה יותר מילדים אחרים בגילו, בבית וגם בגן, זו שאלה לאחות בטיפת חלב או לרופא הילדים בביקור הקרוב, לא לדף באינטרנט. המאמנת של Parently לא עונה על שאלות רפואיות, ומפנה לרופא הילדים.

וכשהמאבק על כל בקשה משתלט על הבית, או התחיל אחרי שינוי גדול ולא נרגע, זה כבר יותר מדבר אחד לנסות. שם מתאימה הדרכת הורים אישית.